#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפז. האם סגי לומר למקבל עגל בעיסקא מותר שליש בשכרך ומדוע?	"רב אמר שמותר שטרח בחלק פיקדון כדי לקבל את המותר שליש. וביארו התוס' (ד""ה אמר רב) שאע""פ שהוא צד אחד בריבית הקילו כאן רבנן משום דשכיח טובא שיהא מותר שליש. ושמואל אמר שאסור שהרי יתכן שלא יהיה מותר שליש ונמצא שטרח בשכר ההלואה ולכן יש לקצוץ לו דינר. ובדעת רב שאומר מותר ביארה הגמ' שאמר או מותר שליש בשכרך או שתקבל את ראש העגל <sup>קצה</sup>. ואיבעית אימא שלרב סגי במותר שליש רק אם יש למקבל בהמה שבאותו טורח שהוא נותן אוכל לאחת יכול לתת לשתים, אבל אם לאו אסור שטרח בחצי פיקדון משום ההלואה בלא שכר מובטח <sup>קצו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצה.  הפני יהושע פירש שאו שיתנה עמו שיקבל מותר שליש או שיתנה עמו שיתן לו את ראש העגל. והתורת חיים פירש שיאמר לו מתחילה שיתן לו או מותר שליש או ראש עגל ואם יהיה רווח יותר משליש יוכל הנותן לברור מה יתן לו, אבל אם לא יהיה רווח שליש חייב ליתן לו ראש עגל.
<br>קצו.  כתב הרא""ש דהלכתא כרב וכלישנא בתרא.</span>"	"ב""מ סט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפח. מדוע להשכיר כלי מותר ולהשכיר מעות אסור, ומה הדין ומדוע אם סיכמו שמחזיר את אותם המעות? 	"כלי הדרא בעינא וידוע פחתיה זוזי לא הדרי בעינייהו ולא ידיע פחתיה. רש""י פירש שאותו הכלי חוזר בעצמו ואינו מתחייב בדמיו אם נשבר או נאנס ולפיכך אין כאן הלואה ואין שכרו ריבית ועוד שניכר פגמו שהוא נפגם ומתקלקל מחמת המלאכה ודמי השכירות הם מחמת הפחת. ואילו המקבל מעות אינו מחזיר את אותם המעות ולכן אחריותן עליו והרי זו הלואה ושכרו ריבית. ועוד אפילו אם היה מחזיר את אותם המעות שנטל הרי לא ניכר בהם שום פגם ונמצא שהוא נוטל שכר חינם והרי זה ריבית. ונמצא לפרש""י שמותר להשכיר רק אם התקיימו שני התנאים גם שיחזור בעין וגם שיהיה כלי שיש בו פחת ולכן אם סיכמו שהמעות חוזרות אסור. והתוס' (ד""ה מרא) הקשו שבתוספתא מפורש שמותר, וריב""ן לא גרס וידיע פחתיה וכל שחוזר בעין מותר. ולתוס' נראה דגרסינן ליה ופירשו שמספיק תנאי אחד כדי להתיר, אם חוזר בעין מותר אפי' דבר שאין בו פחת כיון שהשכר אינו שכר מלוה, ואם יש בו פחת מותר אפי' אינו חוזר בעין כיון שהשכר הוא עבור הפחת."	"ב""מ סט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפט. האם מותר לומר לחבירו ומדוע 1) טול דינר והלוה מעות לפלוני2) טול דינר ואמור לפלוני שילוני? 	"1) מותר שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה <sup>קצז</sup>.2) מותר. רבא אמר ששכר אמירה נוטל ואין זו ריבית. רב פפא הוסיף גם שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה [ועי' בריטב""א מדוע רבא לא אמר טעם זה].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצז.  כתב הרשב""א שלראב""ד אם דיבר הלוה עם המלוה וא""ל אני לא אתן לך אבל אוהבי יתן לך משלו לאהבתי אסור, ומפני שנעשה שלוחו, וכ""ש אם הלוה יפייס את הפלוני שיתן, והרמב""ן התיר כיון שלוה זה אינו נותן משלו כלום. והרא""ש  (סי' מז)  כתב שאם אמר כן מדעת הלוה או שיחזור ויקחם מן הלוה או שהלוה אמר שפלוני יתן לאהבתי הרי נראה שלוחו ואסור.</span>"	"ב""מ סט:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצ. באיזה אופן אסור להפריז על שכר חנות ובאיזה אופן מותר ומדוע? 	ללוות הימנו מעות לקנות פירות ולמכור בחנות אסור כיון שאינו מוציא המעות על גוף החנות להשביחה אין תוספת השכר בשביל החנות אלא בשביל שכר המתנת המעות. אבל ללוות הימנו מעות כדי לצור בה צורות שתהא נאה והכל רצים לתוכה לקנות ולאכול שם מותר שתוספת השכר הוא בשביל החנות המשובחת.	"ב""מ סט:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצא. מה סברו האוסרים בספינה אגרא ופגרא ומדוע להלכה מותר ובאיזה אופן? 	"האוסרים סברו שמאחר ששמאה בדמים אם תשבר הויא ליה מלוה גביה והויא שכרה ריבית. ולהלכה מותר כיון שאין כל האחריות על המקבל אינה מלוה גביה ולכן אין שכרה ריבית. רש""י והריב""ן (בתוד""ה דקא) פירשו באופן שלא קיבל עליו זולא. והתוס' (שם) פירשו שגם קיבל עליו הנותן קלקול הספינה שמתקלקל העץ במים <sup>קצח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצח.  והמהר""ם  (בתוד""ה דקא)  דייק מלשון הרא""ש דס""ל דסגי בקבלת הקלקול בלבד וא""צ לקבל ההוזלה. וברשב""א הביא ב' שיטות אם צריך שיהא תשלום השבירה כשעת משיכה או דוקא כשעת שבירה כדי שלא יהא ריבית.</span>"	"ב""מ סט: - ע. ותוס'"		
